החלטה
רקע ותמצית טענות הצדדים
לפני בקשה לתשלום תכוף על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
המבקש, יליד 1967, נפגע לטענתו בתאונת דרכים מיום 7.4.09, בנסיבות המתוארות בסעיף (ג) לבקשה, היינו המבקש עלה לקדמת השופל על מנת לנקות את השמשה של הקבינה שלא הייתה נקייה, בעוד המנוע פועל, ולאחר שסיים לנגב את השמשה וביקש לרדת מהקבינה נפל לרצפה.
מהבקשה עולה, כי המבקש הגיש דרישה למשיבה מס' 2 לתשלום תכוף וכי דרישתו נדחתה ביום 29.11.09. המבקש טוען, כי טרם התאונה הוא השתכר סך של 300 ₪ ליום וכי מאז התאונה אין לו הכנסה, למעט שני תשלומים אשר שולמו לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. לטענתו, נגרמות לו הוצאות אשפוז והוצאות רפואיות אחרות וכן הוצאות סיעוד והוצאות מחייה.
המשיבה מס' 2, כלל חברה לביטוח בע"מ, מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש נפגע בנסיבות אשר אינן מהוות תאונת דרכים. המשיבה טוענת, כי המבקש נפגע בתאונת עבודה אשר הוכרה על ידי המל"ל ובגינה שולמו למבקש דמי פגיעה. לטענת המשיבה, המבקש החלים מפגיעתו ואין מניעה, כי ישוב לעבודתו. לטענתה, ככל שיש למבקש טענה לפיה נגרמה לו נכות זמנית ופגיעה בכושר השתכרותו הרי שעליו להיבדק על ידי וועדה רפואית של המל"ל לשם קביעת זכאותו לתגמולי מל"ל.
המשיבה מכחישה את גובה משכורתו של המבקש, כפי שנטען על ידו וכן את סכום הוצאותיו הנטען. לטענתה, אין ביסוס לטענות המבקש באשר לסכומים המופרזים המצוינים בבקשה. המשיבה ציינה, כי מתלושי השכר עולה, כי המבקש השתכר סך של 5,000 ₪ לחודש ובמסגרת בקשתו הוא דורש סך של למעלה מ- 16,000 ₪ לחודש. כן טענה המשיבה, כי המבקש לא הוכיח, כי עבד ברציפות. בנוסף העלתה המשיבה טענה באשר לאמינות תלושי השכר אשר הומצאו על ידי המבקש.
ביום 9.3.10 נערך דיון בבקשה.
דיון ומסקנות
לאחר ששקלתי טענות הצדדים ומבלי להכריע בטענת המשיבה, לפיה המבקש לא נפגע בתאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד, אני קובעת, כי דין הבקשה להידחות, כמפורט.
סעיף 5 לחוק הפלת"ד מסדיר את הסוגיה בה עסקינן. בהתאם להוראת החוק ניתן להעניק לנפגע בתאונת דרכים סעד חלקי לתקופה מוגבלת בכדי לאפשר לו להתקיים בתקופת ביניים, עד שתביעתו תתברר. המטרה אשר עמדה לנגד עיניי המחוקק הייתה להעמיד לרשות הנפגע בתאונת דרכים את הסכום הדרוש לו להוצאות אשפוז ודמי מחייה הדרושים לו ולתלויים בו, עד שתביעתו לתשלום פיצויים תוכרע. המטרה היא שהנפגע לא ייאלץ לחכות עד להכרעה בתביעתו, דבר אשר עשוי להמשך זמן רב, ותחת זאת יוכל לקבל את הסכומים הדרושים לו במהירות בכדי לספק את צרכיו החיוניים, אשר ברי, כי אינם יכולים לחכות עד שתביעתו תתברר. המטרה הינה לאפשר לתובע לקבל תשלום בגין צורכי ריפוי, סיעוד ומחייה בהליך מהיר ופשוט של סעד זמני טרם סיום הליכי המשפט.
בעת שבית המשפט דן בבקשה לתשלום תכוף הוא אינו נכנס לעומקן של המחלוקות ולפרטיהן של העובדות, ובודק רק אם זכאי הנפגע, לכאורה, לפיצויים על פי החוק. הסעד המוענק לנפגע הוא סעד דחוף וסעד של חירום שאין להתלותו או לדחותו, אלא בהתקיים ספק של ממש בעצם זכאותו של הנפגע לפיצויים (רע"א 9275/03 פינטו אברהם נ' יונה יונה).ו
כאמור לעיל, מצאתי, כי דין הבקשה שלפני להדחות. סבורני, כי בענייננו לא מתקיימת תכליתו של התשלום התכוף.
המבקש עותר לתשלום תכוף בסך 7,500 ₪ לחודש בעבור הוצאות סיעוד, סך של 7,500 ₪ לחודש בעבור הוצאות מחייה, סך של 8,000 ₪ בעבור הוצאות רפואיות וכן הוא עותר לתשלום בגין הוצאות אשפוז אשר לטענתו חלקן מכוסות על ידי המשיבה או אמורות להיות מכוסות על ידה. כאמור לעיל, תכלית התשלום התכוף הינה לשלם למבקש סכום כסף לכיסוי הוצאותיו עד שתביעתו תוכרע. על כתפי המבקש להוכיח את היקף הוצאותיו בגינן הוא זכאי לתשלום תכוף. המבקש לא צירף לבקשתו קבלה כלשהי או מסמך כלשהו התומכים בבקשתו. יתרה מזאת, המבקש אינו מפרט בבקשתו את הוצאותיו טרם התאונה ולאחר התאונה. מצאתי, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי תכלית התשלום התכוף מתקיימת בענייננו. אוסיף, כי בדיון שלפני, חזר בו התובע מדרישתו לתשלום עבור הוצאות סיעוד ורפואיות והותיר תביעתו לתשלום בגין הוצאות מחייה. עוד אציין, כי התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, כך שהתובע זכאי כי כל הוצאותיו הרפואיות יכוסו על ידי המל"ל.
המבקש עותר לתשלום תכוף בגין צורכי מחייה בסך של 7,500 ₪ לחודש. בהתאם להוראות החוק צורכי מחייה, נקבעים תוך התחשבות ברמת חייו של הנפגע עובר לתאונה, הנקבעת על פי שיעור השתכרותו וכלל הכנסותיו אשר שימשו לצורכי מחייתו. סבורני, כי טענת המבקש לפיה צורכי המחייה שלו הינם בשיעור של 150% ממשכורתו טרם התאונה אינה סבירה. עובדה זו מתווספת כאמור לכך שהמבקש לא תמך טענתו באשר להוצאותיו בראייה כלשהי.
בשולי הדברים אציין, כי לא די בטענת המבקש לפיה בעקבות התאונה אין בידו לשוב למעגל העבודה, טענה שלא הוכחה. מטרת התשלום התכוף אינה מתן כסף על חשבון פיצויים עתידיים ולפיכך לא די בטענה, כי נגרמו למבקש נזקים כספיים בגינם הוא זכאי לפיצוי. על המבקש להוכיח, כי הוא זכאי לתשלום תכוף, אשר כאמור הינו סעד דחוף. המבקש לא הרים את הנטל להוכיח, כי הוא זכאי לסעד האמור.
לאור האמור לעיל, אני קובעת שהמבקש לא עמד בנטל להוכיח זכאותו לסעד דחוף של תשלום תכוף. בנסיבות אלו, אני דוחה את הבקשה. לאחר שקילה איני עושה צו להוצאות.
מאחר וטרם הוגשה תביעה עיקרית, ניתן לסגור את התיק.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתנה היום, א' ניסן תש"ע, 16 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.